תום ליבשיץ
בשנת 1429, הנערה הצעירה ז'אן ד'ארק פשטה את שמלתה ולבשה בגדי גבר. היא יצאה מעיירתה ווקולר לעיירה שינון כשבפיה מסר למלך צרפת, צ'ארלס ה-7: היא טענה שנשלחה על ידי אלוהים להציל את צרפת ולהוביל את צ'ארלס לניצחונו במלחמה מול האנגלים במהלך מלחמת מאה השנים. [1] כיום ז'אן ד'ארק מוכרת כגיבורה לאומית וכמיתוס מכונן בתרבות הצרפתית. אך שנים קודם לכן, היא נתפסה על ידי האינקויזציה הבורגונדית בעלי בריתם של האנגלים, עברה עינויים, חקירות רבות, הוכרחה ללבוש בגדי נשים ולחזור בה מהצהרותיה על קולות הקדושים אותם טענה כי שמעה. היא נאשמה בכישוף, קשרים עם השטן, משיכת מלך כופר ולבישת בגדי גבר. לבסוף, היא הובאה לאחת מכיכרות רואן , שם נשרפה חיה ב-1431 באשמת כפירה, יומרות לא-טבעיות ולבישת בגדי גבר, בהיותה בת 19 בלבד.2]
לבושה של ז'אן ד'ארק והצהרותיה עוררו סערה ציבורית וכן העמידו את המלוכה והכנסייה בפני אתגר, בו נאלצו לחוות דעתם ולשפוט במקרה זה. בין היתר, המקרה אתגר את התפיסות המגדריות המקובלות באותה תקופה, ועל כן הדעות כלפי מקרה זה היו חלוקות, מי בעד ומי כנגד. בעבודתי, אנסה לעמוד על מקור היחס האמביוולנטי כלפי ז'אן ד'ארק, הקרוס-דרסרית המתועדת ביותר בימי הביניים. בעבודתי אבקש לחקור את מקורו של יחס אמיבוולנטי זה באמצעות מקורות שונים; חיבורו של התאולוג הצרפתי ג'אן גרסון סיפורים הגיוגרפיים, הברית החדשה והישנה, הבשורה על פי תומאס וכתביו של אמברוז הקדוש.
[1]Valerire R. Hotchkiss, “Transvestism on Trial: The Case of Jeanne D’arc,” in Clothes Make the Man Female Cross Dressing in Medieval Europe (new york and london: garland publisher, inc., 1996), 50.
[2]Ibid, P.49.
De quadam puella- מקור ראשוני
A medley- like work concerning a certain young girl, who formerly rode in France, Published by Master jean Gerson.
To the Glory of the blessed Trinity and ever glorious Virgin Mother of God and also to that of all celestial curia.I was carried away by the lord when I was following my flock and he said to me: "Go prophesy to my people Israel," Amos VII – "People of Israel," the people of the kingdom of France can, without impropriety, be so called. We know it has always blossomed, thanks to the faith in god and to the observance of Christian religion.
So, there came to see the Dauphin of this Kingdom a very young person, the daughter of a shepherd who, it is reported, had herself looked after the flocks. She affirmed that she had been sent by god so that, through her own intermediary, the said kingdom should be brought to obey her. In order that her claim should not be considered adventurous, she, moreover, makes use of supernatural signs, such as revealing secret thoughts and foreseeing what is about to occur. It is also reported that she had her head shaved like a man and that, when she wants to leave for war, she dressed in men's clothes, takes men's weapons, then gets on horseback, and on horseback and carrying her standard, at once she becomes marvelously active; as if she were an experienced troop chief, she draws up her army, and (finally it is reported) that her relatives too are filled with ardor. On the opposite side, her adversaries, filled with fear, are as if they had lost their strength. But having climbed down from her horse and recovered her usual feminine manners, she becomes extremely naive, inexperienced in secular matters, like a defenseless lamb.
It is reported that she lives in chastity, sobriety and continence; since she is devoted to God, she prohibits murder, plundering and forbids any other violence [inflicted] upon all those [women] who want to give proof of the obedience she has demanded.
On account of such facts and others which are similar, states, fortified places and castles submit to the dauphin, pledging themselves to remain faithful.
מקורות ראשוניים
Jean Gerson, “De Quadam Puella (Concerning a
Certain Your Girl).” Tanslated by Deborah A. Fraioli, In Deborah, A. Fraioli. Joan of Arc the Early Debate, 199–205. woodbridge: The Boydell Press, 2000.
Aidan Diamond, 'L'iconographie de J'eanne D'arc',https://www.mtholyoke.edu/courses/nvaget/395sp2013/jeannedarc.html, 6.4.16.
The Gospel According to Thomas, Edited and translated by A.Guillaumont et al. (New york: Harper, 1959), pp.56-57.
Ambrose, Expositio evangelii secundum lucam, edited by m. Adriaen CCSL 14:392. Translted by Valerie R. Hotchkiss.
פאולוס, האיגרת ראשונה אל הקורינתים, פרק יא
מקורות משניים
Deborah, A. Fraioli. Joan of Arc The Early Debate. oxford: the boydell press, woolbridge, 2000.
Dyan Elliott. “Gender and the Christian Traditions.” In Oxford Handbook of Women and Gender in Medieval Europe, edited by Judith Bennett and Ruth Mazo Karras, 21–32. Oxford, 2013.
Hotchkiss, Valerie R. “‘Female Men of God’: Cross Dressing in Medieval Hagiography.” In Clothes Make the Man Female Cross Dressing in Medieval Europe, 13–31. new york and london: garland publisher, inc., 1996.
. “Transvestism on Trial: The Case of Jeanne D’arc.” In Clothes Make the Man Female Cross Dressing in Medieval Europe, 49–68. new york and london: garland publisher, inc., 1996.
L. Bullough, Vern. “Transvestites in the Middle Ages.” American Journal of Sociology 79 (1974): 1381–94.
