top of page

הפרולוג של מארי, שמדבר בין היתר על הרצון שלה ושל משוררים בכלל לקבל הכרה ולהיקרא

למי שהאל העניק דעת
ואמנות דיבור בלשון-רהט
אל לו לשתק, בל יסתיר כישוריו
ראוי שיפגינם בחפץ רב
כשמרבים לשמוע עלילה טובה
זוהי עתה של ראשית לבלולבה
וכאשר רבים בה משבחים
הרי שפרחיה כבר פורחים.
פריסיאנוס מעיד כי הקדמונים
מנהג עשו בספריהם הנושנים,
מכל אשר היו אומרים
הותירו חלק בסתרים
כדי שהבאים אחריהם
שידרשו ללמוד חיבוריהם
ידעו לבאר את כתיבתם
ולהוסיף עליה פרשנות מחכמתם
היטב ידעו הלמדנים
בעצמם היו מבחינים
כי ככל שהזמנים חולפים
כך גם החושים מחריפים
ולכן בדורות מאוחרים

יטיבו להבין את שיש בספרים
הרוצה מן העוון להתגונן
עליו לשקוד ולשנן
וביצירה מורכבת את ידו לתת
כך יוכל לרחק מחטא
ולהיגאל מדאבה גדולה
משום כך חשבתי תחילה
לכתוב סיפו יפה בעטי
שאתרגמו מלטינית לשפתי
אך כך לא אזכה בתשבחה
רבים כבר עושים במלאכה
חשבתי אז על סיפורים ששמעתי
לא עוד היססתי, היטב ידעתי
כי מי שלראשונה החלו בכתיבתם
ובהמשך גרמו להפצתם
עשו זאת למען תהנה זכורות
ההרפתקאות ששמעו מסופרות
אני שמעתי רבות מהן
ושתשכחנה זאת לא אתן
על כן חרזתיהן וחברתי שירה
   משך שעות רבות בעוד
י ערה

לינור קגן

בחברה בה לנשים לא תמיד ניתנה יכולת הדיבור, מארי דה פראנס, המשוררת הצרפתיה הראשונה, הצליחה להשמיע את קולה. המילים שלה הגיעו לאנשים רבים, וזכו להתיחסות גם בכתביהם של משוררים אחרים. אחת הסיבות לפופולאריות שלה נבעה כנראה מהעובדה שידעה לכתוב בשפה של תקופתה. כפי שהראיתי בעבודתי,העלילות של שיריה התאימו לסוגת האהבה החצרונית –אהבה אסורה וסודית בין גבר לאישה – שהיתה אהודה על אנשי החברה הפיאודלית במאה ה-12.בנוסף שיקפו שיריה של מארי את התרבות החצרונית שאליה כתבה, בה אצילות התבטאה ביופי חיצוני ובתכונות אופי מוגדרות. עם זאת, למרות שמבחינות רבות התאימה את יצירתה למציאות שבה חיה,מארי ידעה לשזור בשיריה גם את מסריה האישיים בתוך המוסכמות בהן כתבה. מסריה היו פן נוסף אותו ניסיתי להציג בעבודה. התמקדתי בעיקר בדרך יוצאת הדופן בה בחרה מארי להציג את הנשים בשיריה: הנשיםבעלילותיה של מארי פועלות, ולא פעם מעיזות להשמיע את קולן ודעתן על מצבן האישי ועל מצב הנשים בחברה בכלל, כפי שעשתה מארי עצמה –גם בעזרתן

מקורות ראשוניים
 -סיפורי מארי דה פראנס. בתרגום ועריכת טובי ביברינג. ישראל: הוצאת כרמל, 2014.
 

-Amt, Emily. Women's Lives in Medieval Europe (Routledge, 1993)

 

- Capellanus, Andreas. The art of courtly love. Translated by: John Jay Parry, Edited by: Frederick W. Locke (New York, Frederick Ungar Publishing, 1957).

 

-Chretien De Troyes. The Knight of the Cart, in the Complete Romances of Chretien De Troyes. Translated by: David Staines. USA: Indiana University Press, 1990.

 

מקורות משניים

ביברינג, טובי. ""האהבה היא פצע עמוק..." אהבה וסימבוליקה בסיפורי מארי דה פראנס". בתוך: מסיפורי מארי דה פראנס. בתרגום ועריכת טובי ביברינג. ישראל: הוצאת כרמל, 2014. עמ': 11-64

 

-Bloch, R. Howard. The Anonymous Marie de France. Chicago ET London, University of Chicago Press, 2003.
 

- Denomy, Alexander J. the heresy of courtly love. New York: The Declan X. McMullen Company, 1947.

 

- Freemam, Michaelle A. "Marie De France's Poetics of Silence: The Implication for a Feminine Translatio", Modern Language Association, PMLA, Vol. 99, No. 5 (1984), p. 860-883.

 

- Kauth, Jean-Marie. "Barred Windows and Uncaged Birds: The enclosure of woman in Chretien de Troyes and Marie de France". Medieval Feminist Forum 46, no. 2 (2010) p.34-59.

 

- Root,Jerry. "Courtly Love and the Representation of Women in the Lais of Marie de France and the Coutumes de Beauvaisis of Philippe de Beaumanoir". Rocky Mountain Review of Language and Literature , Vol. 57, No. 2 (2003), p.7-24.

bottom of page