מקור ראשוני: ר׳ מאיר בן ברוך מרוטנבורג, תשובות מהר״ם מרוטנבורג, דפוס פראג, סימן פא

״מלך עולמים, יוסיף לכם אורך ימים נעימי אהו׳ מיודעי החתומי׳ כנק החתום מטה הבא להשיב בקצרה הנראה בעיני, כי כן נ״ל כל בן ברית חייב לכבד את אשתו יותר מגופו עולה עמו ואינו יורדת עמו בעולת בעל כתיב בעלייתו ולא בירידתו לחים נתנה ולא לצער ומספר כתובה נלמוד אנא אפלח ואוקיר ואיקון והמכה את אשתו מקובלני שיש יותר להתחמיר בו מבמכה את חבירו דבחבירו אינו חייב בכבודו ובאשתו חייב בכבודה ודרך הגויים בכך אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת והעושה הזאת יש להחמירו ולנדותו והלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי ואף לקוץ ידו אם רגיל בכך כי הא דרב הונא קץ ידא (סנהגרין נ״ח ע״ב) אפי׳ בבבל אף על גב דאין בין דיני קנסות בבבל מכין ועונשין שלא יקלו ראשם בכך ואם היא רוצה לצאת יוציא ויתן כתובה. ובתשו׳ הגאוני׳ מצאתי ושכחתי שם הגאון והאשה שקובלת על בעלה  א״א לדור עם אמך ואחיותך ומחרפי׳ ומגדפי׳ אותי חייב הבעל להוציאה משם לגור בבית אחר ואם לאוי יוציא ויתן כתובה דאמר קרא היא היתה אם כל חי לחיים נתנה ולא לצער גם את זאת חייב להוציא דודתו מן הבית שהיא מקנטרת ומקנטת אותה וגורמת המחלוקת ביניהם ולנהוג בה דרך כבוד ואם לאו ענוש יענש.״